פסק-דין בתיק רע"א 28519-05-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב  מיום 15.4.12 (כב' השופטת ארנה לוי) לפיה נדחתה בקשת המבקשות למנות מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום האורטופדי.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשות - לפי הסכם שיפוי - לשיבוב תגמולים ששילם ומשלם המשיב לגב' תמר אלי בגין פגיעתה בתאונת דרכים מיום 25.4.02 כאשר נסעה ברכב המבוטח על ידי המבקשות.

המבקשות טענו בין היתר שהמשיב שילם לגב' אלי גמלאות שלא כדין, שכן לטענת המבקשות היא לא נפגעה בתאונת דרכים אלא מדובר בתביעה שהיא חלק מפרשיית הונאה חמורה לצורך הוצאת כספים במרמה מהמבקשות ומהמשיב תוך שימוש לעיתים ברופאי המשיב, וכן שקיימים פערים משמעותיים בין החלטות הוועדות השונות של המשיב באותם העניינים אשר מצדיקים לבדם מינוי המומחים הרפואיים המבוקשים.

בכל הנוגע לחלק בהחלטת ערכאה דיונית שלא לקבל את טענות המבקשות הנוגעות לפער שבין וועדות המשיב השונות - לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה, בתגובות ובתשובות, החלטתי לדון בחלק זה של הבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור בעניין זה כדלקמן.

לא מצאתי בהחלטה נושא הבר"ע התייחסות לטענות המבקשות בדבר הפער הרב שקיים בין החלטות וקביעות וועדות המשיב השונות לגבי אותם התחומים . שיקולי  הוועדה הרפואית של נפגעי עבודה שונים משיקולי הוועדה הרפואית הדנה בנכות הכללית, אך כאשר לא הועלתה כל טענה לפיה ארע דבר בין המועד הסמוך לכאורה בו ניתנו החלטות אלו על ידי וועדות המשיב באותם עניינים היה מקום להתייחס לכך בהחלטה. ייתכן וערכאה קמא סברה ובצדק שקיים הסבר מניח את הדעת לפער האמור .

ברם,

בנסיבות יש קושי להתחקות אחר שיקול הדעת שהפעילה הערכאה הדיונית משלא קיימה את חובת ההנמקה בפירוט הנדרש, חובה המעוגנת בתקנה 192 לתקנות סד"א ובפסיקה, ולא ניתן להבין מתוכה מה היו נימוקי ביהמ"ש שלא לקבל את הטענות הנ"ל.

.

לאור האמור לעיל - החלק בהחלטה נושא הבר"ע שלא לקבל את טענות המבקשים הנוגעות לפער שבין וועדות המשיב השונות - מבוטל.

נושא זה יוחזר לבית משפט קמא אשר יבחן את העניין ויתן החלטה מנומקת ביחס לטענות אלו - מבלי להיות קשור בחלק המבוטל של החלטתו - ובשים לב לאמור לעיל.

בכל הנוגע לטענות המבקשות בבר"ע לפיהן נמצא פגם חמור בעבודת המשיב המצדיק מינוי מומחים בשל טענות לתרמית וחשדות לפלילים - חלק זה של הבר"ע נדחה. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת ערכאה דיונית שדחתה טענות אלו.

הלכה היא כי בנסיבות המקרה בו עסקינן, בתביעת השיפוי לפי הסכם, מחייבות קביעות רופאי וועדות המשיב בדבר הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה, זאת בשל תכלית הסכם השיפוי אשר נועד לחסוך התדיינויות בבתי המשפט. להלכה זו יתכנו חריגים כמו נתונים המצביעים על בעייתיות באבחוני ובממצאי רופאי הוועדות או שהתנהגות המוסד היתה שלא בתום לב (ראו גם: דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד ס(4) 132).

ערכאה קמא ישבה על המדוכה בחנה את הטענות הנ"ל ואת המסמכים שלפניה. החלטתה לפיה טענות אלו אין בהן כדי לבסס את המסקנה שהמקרה דנן נמנה בגדר אותם חריגים, היא החלטה סבירה ולא מצאתי בהנמקתה זו פגם המחייב התערבות.

מהחומר שלפני עולה על פניו שהרופאים שישבו בוועדות המל"ל בעניינה של הגב' אלי לא נחקרו ולא היו מעורבים בפרשה הפלילית הנ"ל, והמבקשות אינן מצביעות בגדרי טענות אלו על דופי או פגם בעבודתם ובעבודת וועדת המל"ל.

זאת ועוד, הוועדה ביקשה שהגב' אלי תועמד לבדיקות נוספות על ידי רופאים מטעם המל"ל - אשר לא היו מעורבים בפרשה הפלילית - גם לאחר הגשת חוות הדעת לפניו מטעמה של הגב' אלי ואף הגיעה למסקנות אחרות.

לפיכך - חלק זה של הבר"ע נדחה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.